מצוות קלות ומצוות חמורות 

ב"ה.

שולחן-השבת

מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע,

לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות

לאור תורת חב"ד

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי ורב אזורי

בת חפר - עמק חפר

"והיה עקב תשמעו"

להקפיד על המצוות הקלות

מהן מצוות קלות ומצוות חמורות?

חז"ל מחלקים את המצוות לשני סוגים: "מצוות קלות" ו"מצוות חמורות" - גם רש"י בתחילת פרשתנו מזכיר את החלוקה על הפסוק "והיה עקב תשמעון" הוא מפרש שמדובר ב"מצוות קלות" - ולכאורה הדבר תמוה: היתכן שחז"ל מתארים חלק ממצוות ה' הקדושות בתואר של פחיתות ערך לכאורה, "קלות"?!

יש מפרשים שכוונת חז"ל אינה למצוות עצמם (כי כולם חמורות וקדושות ואין בהם קלות), אלא ליחס של בני האדם אליהם: יש מצוות הנחשבות ונראות בעיני רוב בני-אדם כחמורות והם משתדלים לקיימם בכל נפשם ובכל מאודם, כמו שבת, יום-כיפור, ויש מצוות קלות שערכם פחות חשוב אצל רוב הבריות, כמו לשון- הרע ורכילות.

ויש מפרשים בצורה אחרת: שהמושגים 'קלות' ו'חמורות' מדבר בכמות המאמץ הנדרשת כדי לקיים את המצוות: מצוות 'חמורות' הם אלו שלקיומם נדרש מאמץ ויגיעה רבה, והם עולים ממון רב, ומשך קיומם ארוך וממושך, ומצוות 'קלות' הם אלו שלא נדרש מאמץ גדול לקיימם ועלותם זולה ומשך זמן קיומם קצר יחסית.

אבל לכאורה הסברים אלו תמוהים: כי הייתכן שחז"ל יאמצו את הסגנון של בני האדם ויגדירו את מצוות קדושות ונשגבות שניתנו מהקב"ה בכבודו ובעצמו בתורתו הקדושה, בתואר "קלות"! [זאת ועוד מלשון חז"ל "מצווה קלה כבחמורה" משמע שגם במצוות מצד עצמם יש קלות ויש חמורות, ולכאורה היתכן?].

האמת היא שגם מהתורה עצמה נראה שיש רמות שונות במצוות, שהרי אין העונש הניתן לחוטאים על המצוות שווה: יש מצוות שעליהם מקבלים עונש חמור - מלקות, או מיתה בידי שמים, או מיתה בבית-דין (חנק, הרג, שריפה וחנק), ויש שהעונש עליהם הוא קל או שכלל אין עונש. גם השכר הניתן למקיימי המצוות אינו שווה בכל התרי"ג, למרות שאין פירוט מפורש לשכר הניתן לכל מצווה (כמו הפירוט על העונש), בכל זאת ידוע שיש שכר מיוחד ומוגדר לכל מצווה, יש מצוות 'חמורות' שניתן עליהם שכר רב, ויש "קלות" שעליהן ניתן שכר יותר קל.

למה 'קלות' שוות ל'חמורות'?

כך או כך, רבינו הקדוש מזהיר את היהודי ואומר "הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה", 'הוי זהיר' פקח עין ותהיה ערני ובל תזלזל במצוות הקלות, אלא תשמור ותחשיב אותם כמו את המצוות החמורות. וגם דוד המלך אמר להקב"ה: ריבונו של עולם, איני מתירא מהמצוות החמורות כי בשל חומרתן אני נשמר ומקימם בהידור ובשלמות, אך אני ירא וחושש מהמצוות הקלות שמא עברתי עליהם.

כי באמת לאמתו לכל סוגי המצוות יש נקודה שווה - שכולם הם רצון ה'. נקודת השוויון בכל המצוות קיימת גם בשולחן-ערוך ש"העוסק במצווה פטור מן המצווה", שבשעה שאדם עוסק במצווה מסוימת הוא פטור מלקיים באותה שעה מצווה נוספת, אפילו אם הוא עוסק במצווה קלה והזדמנה לידו מצווה חמורה, הוא אינו חייב להפסיק בקיום הקלה ולקיים את החמורה [כמו כן קובעת ההלכה ש"אין מעבירין על המצוות", ש"אסור לאדם להניח מצווה ולעבור ממנה למצווה אחרת", אף שהוא במצווה קלה אסור לו לעבור למצווה אחרת], וזאת מפני שלאמיתו של דבר יש צד שוויון בין כל המצוות כולם, והמצוות הקלות אף הן בעצם כמצוות החמורות.

במה נקודת השוויון בין הקלות לחמורות? בשני היבטים: 1) מבחינת הנחיצות לאדם עושה המצווה. 2) מבחינת מילוי רצון ה':

1) מבחינת הנחיצות לאדם עושה המצווה: מסביר האור-החיים הקדוש, שכל מצווה מתקנת חלק מסוים בנפש, לכן ישנם 613 מצוות, כי לאדם ישנם 613 אברים וכלי דם. והמצוות מכוונות כנגד האברים וכלי הדם, כל מצווה משפיעה הארה אלוקית מיוחדת לאחד האיברים או כלי הדם, לפיכך צריך להיזהר ולקיים בהידור מרבי את כל תרי"ג המצוות, גם את המצוות הקלות, כי ייתכן שדווקא התיקון של המצווה המסוימת הנחשבת בעיניו כקלה, הוא הוא התיקון הנחוץ וההכרחי דווקא בעבורו. והוא לא יוכל להשיג תיקון ושלימות לנפשו, לולי יקיים דווקא את המצווה הקלה. 

זאת ועוד, כשם שלכל אבר בגוף יש תפקיד מיוחד ורק בקיומם ופעילותם של כל האברים האדם מגיע לשלמות. אם אחד מהאיברים פגום או חולה - כל הגוף אינו מתפקד כראוי. חסרון באבר אחד פוגם בכל הגוף, האדם כולו נחשב בעל מום אף שחסר לו רק אבר אחד; כך גם במצוות בכל מצווה כוונה מיוחדת להמשכת אור מוגדרת, ורק בהיותם כולם יחד מגיעים לשלמות. כשם שהאדם צריך להשקיע גם בבריאות אבר קטן ולא רק בבריאות האברים המרכזיים בגוף (לב, ראש וכדומה), כך צריך להשקיע בקיום כל מצווה ומצווה גם בקיום המצוות הקלות.

2) וגם מבחינת מילוי הרצון של ה' יש שוויון בין המצוות הקלות לחמורות: כי ההבדל בין החמורות לקלות הוא רק בתועלת שיש לאדם מקיים המצווה: שבמצווה חמורה הוא נשמר מנזק חמור והוא מקבל השפעה לאבר חשוב בגוף ובמצווה קלה הוא נשמר מנזק קל והוא מקבל השפעה לאבר פחות חשוב ומרכזי בגוף (לכן מבחינה זו מצווה חמורה עדיפה על מצווה קלה); אבל כשאדם מקיים מצוות כדי למלא את רצון ה' ולא למען התועלת האישית הצומחת לו מהמצוות, או אז שני סוגי המצוות זהים ושווים, בשניהם הוא נעשה עבדו של ה' והוא ממלא ומקיים את הוראות ה'.

משל למה הדבר דומה לאבא שציווה על ילדו שני ציווים: 1) "לא לשתות רעל". 2) "לא לשתות עכשיו את השתיה מתוקה, כי היא מיועדת לסעודת השבת". האם קיים הבדל בין שני הציווים: מבחינת התועלת ומניעת הנזק לילד - ברור שאיסור שתית רעל הרבה יותר חמור מהאיסור לשתיה המתוקה, אם ישתה את הרעל הוא עלול למות ואם ישתה את השתיה המתוקה הוא לא ימות; אבל מבחינת מילוי רצון האב, אין הבדל בין שני הצווים, כי את שניהם האבא ציווה ובקיומו את שניהם הוא ממלא את רצון האבא.

כך גם במצוות ה': מבחינת התועלת לאדם, בשמירה על המצוות החמורות יש הרבה יותר תועלת, העובר על חטא חמור ינזק הרבה יותר מהעובר על חטא קל; אבל מבחינת מילוי רצון ה' וחיבור היהודי לה' - כל המצוות שוות, כי כל מצווה מקשרת עם ה' וכל חטא ועוון, גם עוון על דקדוק קל של דברי סופרים - פוגע בכללות הקשר עם ה'.

 זאת ועוד גם לענין השכר והתועלת לאדם המקיים יכול להיות שוויון בין המצוות החמורות והקלות: אם מקיימים את המצוות מתוך אהבת אמיתית לה' מקבלים שכר גדול גם על קיום המצוות הקלות; וכן לאידך אם מקיימים את המצוות מיראת העונש ולא מאהבה טהורה - אפילו על מצוות חמורות מקבלים שכר פחות מהמקיים מצווה קלה מתוך אהבת ה'.

אחת הסיבות שלמצוות החמורות ניתן שכר יותר גדול מלמצוות הקלות, כי העמל וההשקעה לקיים את החמורות הרבה יותר גדול מהעמל למצוות הקלות; אבל לפעמים המצב הפוך, שהעמל למצות הקלות יותר גדול, ואז דווקא להם ניתן שכר יותר גדול מלחמורות. לדוגמא: תפילין היא מצווה חמורה וכיסוי הראש בכיפה היא מצווה קלה, ולאדם דתי יותר קל לחבוש כיפה שזה לא דורש מאמץ מיוחד מאשר להקדיש שעה ביום לתפילה בתפילין וכו'; אבל לעומת זאת לאדם לא דתי, לעיתים יותר קל להניח תפילין שזה פעולה הנעשית בצנעה ולא להיות חבוש בכיפה בפרהסיא, כשעליו לעמוד מול סביבתו והוא בוש להראות כיהודי דתי.

תורת החסידות ודרכיה

בלקוטי שיחות מאיר הרבי את משמעות המושג חמורות וקלות בדרך ייחודית:

גם לפי חוקי התורה יש קריטריונים ברורים וסדר קדימויות בקיום המצוות: החובה העיקרית היא קיום גוף תרי"ג המצוות כפי שנפסק בשולחן ערוך, ולזה נוספו חומרות שהתקינו רבותינו במשך הדורות עד לרבותינו האחרונים, ו'הידורי המצווה' ו'לפנים משורת הדין'.

החובות הברורות של השולחן-ערוך נחשבות "מצוות חמורות" והתוספות שנוספו בהמשך ובמיוחד ההוספות של מדת החסידות חשובות "מצוות קלות"; וכשם שלא מתאים שאדם ערום שאינו לבוש בבגדים יענוד עניבה, כך - אומר ההגיון התורני הבסיסי - לא מתאים שאדם שעדיין אינו שומר על תרי"ג המצוות כהלכתן, כגון מי שעדיין אינו שומר שבת כדבעי, ידקדק בחומרות והנהגות חסידיות לעילא ולעילא.

הדבר מתאים גם ללימוד התורה: העיקר והחמור זה לימוד התורה-שבכתב וההלכות הבסיסיות בקיצור שולחן ערוך, והקלות שבתורה זה אגדות חז"ל ותורת החסידות. גם בעבודת ה' בתפילה שתי רמות כאלו: החלק ה'חמור' בתפילה הוא 'גוף התפילה' שתוקנה על-די אנשי כנסת הגדולה בימי הבית השני - מ"מודה אני" עד סוף תפילת "עלינו לשבח", והחלק הקל שבתפילה זה ההוספות לתפילה שנוספו במרוצת הדורות, כמו אמירת תהילים היומי (כפי שנחלק לימי החודש) ועוד ועוד. גם בהכרת יסודות היהדות שתי רמות: עקרונות ויסודות ההכרה בה' כפי שהשכל מבין ומכיר ש"יש בורא ומנהיג לבריאה" וסיפורי נסים ונפלאות, אמונה על-שכלית וסיפורי מופתים על גדולי ישראל, תנאים ואמוראים צדיקי הדורות וכו'.

בניגוד למחשבה שיש להתחיל בדברי החמורים והבסיסיים ומשם להמשיך ולצלול גם לדברים הקלים, בניגוד לכך אומר רבינו הקדוש במשנה "הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה", יש להתחיל בד בבד עם המצוות החמורות - תרי"ג המצוות והתפילה עצמה, גם בדברים הקלים הנהגות והוספות חסידיות עניני אמונה וכיוצא-בזה. יש להיזהר ולהשתדל להתחיל גם בהנהגות החסידיות אפילו בשעה שעדיין אינו שומר על כל תרי"ג המצות כדבעי.

החיבור המלא והשלם לה' קיים כאשר ממלאים בשווה את החמורות והקלות, ולא ממתינים עם הקלות עד שהגיעו לשלמות בחמורות: מתחילים בלימוד תורת החסידות גם לפני שסיימו את כל לימודי ההלכה, לומדים ומתחזקים באמונה בה' ובסיפורי צדיקים גם לפני שבקיאים בתלמודים. מקיימים את הוראות החסידות לאמירת חת"ת ורמב"ם אף שעדיין לא מדקדקים בקוצו של יו"ד בקיום ההלכה. ואדרבה ההידור במצוות הלקות יוסיף ויגביר את ההידור במצוות החמורות.

ונזכה במהרה בימינו לדבר החמור והנעלה ביותר מבחינת הקדושה האלוקית – גילוי השכינה בבית המקדש השלישי במהרה בימינו בביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.

מקורות: לקוטי שיחות חלק יט, עמוד 89. ועוד.

לקבלת המאמר ישירות ולתגובות והערות-הארות:  ryk613@gmail.com